top of page

הנער בפיג'מת הפסים-ג'ון בוין





קצת על הספר:

הספר "הנער בפיג'מת הפסים" נכתב על ידי הסופר ג'ון בוין, ויצא לאור בשנת 2006, על ספר מבוסס הסרט "הנער בפיג'מת הפסים" שיצא בשנת 2008. הספר מספר על ילד גרמני בן תשע ושמו ברונו, ברונו ומשפחתו נאלצים לעזוב את ברלין לכפר מבודד, בשל העבודה של אביו בצבא הנאצי . ברונו המשועמם מבחין שמבעד חלונו ישנה גדר תיל כמה מאות מטרים מביתו, ושם נמצאים הרבה אנשים בבגדים עם פסים שנראים כמו פיג'מות. יום אחד ברונו הסקרן ברח מביתו אל עבר גדר התיל בשביל לגלות מי אלו האנשים שחיים במקום הזה. שם ברונו מכיר את שמואל, ילד יהודי שנולד באותו יום ובאותה שנה בהם ברונו נולד .בין השניים הייתה כימיה מדהימה למרות הבדלי דת ומעמד, למרות ששמואל יהודי וברונו גרמני ואביו נאצי. ברונו ושמואל הפכו לחברים טובים, וברונו בא לפגוש אותו כל יום. הרעיון המרכזי בספר הוא שילדים, להבדיל ממבוגרים מסוגלים להתעלות מעל הרוע והאכזריות ולבנות חברות אמיתית, שמנותקת מהמציאות הגזענית, הנוראה שסביבם.

יחודו של הספר בתיאור אירועי השואה מנקודת מבט של ילד גרמני.




 

 

ברונו ומשפחתו נפרדים מברלין

 

יום אחד כשברונו חזר מבית הספר הוא הופתע לגלות שמריה המשרתת שלהם אורזת את דבריו, בהתחלה ברונו לא הבין מה קורה ולמה כולם אורזים את חפציהם. אמו הסבירה לו שעליהם לעזוב את ברלין בגלל תפקידו של אביו בצבא הנאצי. ברונו לא מרוצה מהעזיבה שלהם, ביתם בברלין היה גדול, מפואר ויפה וכל חבריו של ברונו היו בגרמניה. הוא נאלץ לעזוב השכונה שהוא מכיר, את העיר שהוא אוהב, את בית הספר שהוא לומד בו ואת חבריו. כשברונו מגיע לביתם החדש הוא מתמלא באכזבה. הבית היה מבודד ושונה מהבית בברלין. הזה מהבית שהיה להם בברלין. הסצנה הזו חשובה מפני שהיא המפתח לעלילה של הספר. הסיפור מתחיל מהרגע שברונו מגיע לבית החדש ושם הוא רואה את גדר התיל. (מעבר לגדר מחנה ריכוז).













 


 

ברונו פוגש את שמואל

 

כאשר ברונו מגיע לחדרו בביתו החדש הוא עומד משועמם ליד החלון ואז הוא מבחין במראה מוזר, במרחק כמה מאות מטרים מהבית שלו יש גדר תיל. שם נמצאים כל מיני אנשים שלבושים בבגדים עם פסים שמזכירים פיג'מה. חלק מהאנשים שברונו ראה היו גם ילדים, ומכיוון שבביתו החדש ברונו נשאר לבד רחוק מחבריו, הוא חשב שהוא יוכל להכיר שם חברים חדשים. ברונו בורח מביתו, כשאף אחד לא שם לב. מעבר לגדר ברונו מכיר את שמואל. ברונו לא מבין את החיים של שמואל בתור יהודי במחנה עבודה הוא אפילו לא מודע לכך שיש כזה דבר מחנה השמדה. ,בהתחלה הוא אפילו מקנא בשמואל שיש לו שם ילדים בגילו שהוא יכול לשחק איתם, ושמואל מקנא בחייו של ברונו כגרמני עשיר עם פריווילגיה או זכויות. ברונו זוכה לאכול כמו שצריך, לנוח ,להתקלח ,ללבוש בגדים יפים, לשתות מתי שהוא רק צריך או רוצה, לישון במיטה נוחה, כל הדברים הבסיסיים שכל ילד ראוי להם. למרות כל השוני, מהר מאוד השניים מתחברים אחד לשני, והביקור של ברונו אצל שמואל הופך למשהו יומיומי. ההיכרות הראשונה שלהם מוסיפה לעלילה מפני שכך התחילו החשדות של ברונו באופייה של העבודה של אביו, הוא תוהה למה כולם שונאים את היהודים אם שמואל הוא חבר כל כך טוב. הוא מתחיל לשאול שאלות, לחשוש ולפקפק בחייו.








 


 

ברונו נכנס למחנה ההשמדה

 

ברונו נכנס למחנה ההשמדה כדי לעזור לשמואל למצוא את אביו. לשמואל וברונו היה רעיון לחפור בור מתחת לגדר כך שברונו יוכל להתגנב. כדי שברונו לא יבלוט בין כל היהודים שמואל השיג לו פיג'מת פסים. ברונו הצליח להתגנב בהצלחה למחנה ומשם הוא ושמואל הלכו לחפש את אביו. לרוע המזל זה היה היום בו הנאצים שלחו את היהודים לתאי גז. בין כל ההמונים היו שמואל וברונו הקטנים. אימו של ברונו שמה לב שהוא נעלם, היא סיפרה לבעלה שהוא ברח מהבית, והם שלחו חיילים נאצים לחפש אחריו. בעזרת הכלבים שהיו לנאצים הם הצליחו לאתר את הריח של ברונו שהוביל לגדר ששמפרידה בין היהודים לנאצים. האם ראתה את הבגדים של ברונו על האדמה והבינה שבנה בתוך תאי הגזים. אביו של ברונו היה מפקד מחנה ההשמדה, ובנו נשלח לתאי הגזים כמו ילד יהודי.
















 

קטע שמייצג את הספר

 

קטע שבחרתי בשביל לייצג את הספר הוא סצנה מתוך הסרט "הנער בפיג'מת הפסים" שמבוסס על ספר זה. הסצנה שבחרתי היא הסצנה הסופית של הסרט בו ברונו נכנס למחנה עבודה ומשם מובילים אותו ואת שמואל ביחד עם עוד יהודים לתאי גזים. הוריו מגלים שבנם (ברונו) מת בתאי גזים.




 

קישור אקטואלי:

ספר זה מתרחש בשואה ועוסק באירועים שחלו בשואה. ברונו ילד גרמני שנולד בברלין הגדולה פוגש את שמואל ילד יהודי שחי במחנה ריכוז, שאביו של ברונו הוא מפקדו. הספר מתאר את האסון שבגזענות ובשנאת האחר. במובן הזה הוא מזמין אותנו להתבונן בחיינו בהווה. בישראל חיים יהודים וערבים. הסכסוך ארוך השנים בין שני העמים גורם לאפליה של הערבים ובגזענות שמתבססת על בורות ועל דעות קדומות, לדוגמה שכל הערבים הם מחבלים. ההסתה שמתבצעת גם מהצד היהודי וגם מהצד הערבי. הדבר מזכיר את האנטישמיות ושנאת היהודים שנבעה מדעות קדומות ופחד מפני האחר והשונה. החברות העמוקה בין הילדים ברונו ושמואל מזכירה לנו שאדם הוא אדם ללא הבדל דת או גזע.






 

מדוע אני ממליצה על הספר?

אני ממליצה על הספר הנער בפיג'מת הפסים מפני שהוא מאפשר לנו לראות את אירועי השואה מנקודת מבט אחרת. בנוסף הוא יכול לגרום לנו להבין שלמרות השוני בין בני אדם יש גם הרבה דמיון, וחשוב שנשפוט את האדם על פי מה שהוא ולא על פי שיוכו לעם מסוים, מוצא כזה או אחר, או קהילה כלשהי.

























"אין לנו את המותרות לחשוב.....יש אנשים שעושים את כל ההחלטות בשבילנו."














274 צפיות3 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

שואה שלנו מאת אמיר גוטפוירנד

הרעיון המרכזי בספר שואה שלנו הוא החיים של ניצולי השואה בישראל והתמודדות שלהם בחברה הישראלית. הספר עוסק בניצולי השואה בישראל ובחברה הישראלית, אני מאוד ממליץ על הספר כי לדעתי הוא מציג את התמודדות של ניצ

bottom of page