הרומן "משחקי הרעב" מאת סוזן קולינס מספר על החיים במשטר צבוע וטוטליטרי אשר משתמש בפחד על מנת לשלוט באזרחים.
משחקי הרעב הוא רומן מדע בדיוני פופולרי שנכתב על ידי סוזן קולינס ופורסם בשנת 2008. הרומן מתרחש בחברה דיסטופית המכונה פאנם, המחולקת לשנים עשר מחוזות ונשלטת על ידי ממשלה טוטליטרית. מדי שנה מארחת הממשלה את משחקי הרעב, אירוע אכזרי בו נבחרים נער ונערה מכל מחוז להילחם זה בזה למוות, בעוד הכל משודר בטלוויזיה. המתמודד האחרון שנשאר בחיים הוא המנצח. הקפיטול מנצלת את משאבי המחוזות על מנת להעלות את רמת המחיה שלהם (בדומה לאופי שבוא ממשלת צרפת פעלה לפני המהפכה הצרפתית). בתמונה המצורפת ניתן לראות נציגה מהקפיטול ליד אזרחית ממחוז 12 בבגדיה הכי מפוארים; ניתן לראות את הפער העצום בין המעמדות והצביעות של הקפיטול.
העלילה מספרת שלפני 74 שנים (מההווה המתואר בספר) היו למעשה שלושה עשר מחוזות אך פרץ מרד אכזרי בין הקפיטול לבין המחוזות, ובתומו, מחוז שלוש עשרה הושמד ושאר שניים עשר המחוזות הובסו. כל שנה מאז, בעונת האסיף, יתקיימו משחקי הרעב, שיזכירו לכל המחוזות שהקפיטול שולטים בהם "ומחזיקים אותם קצר", ושאין להם סיכוי להתנגדות. במסגרת "משחקי הרעב" מתקיימת הגרלה בכל מחוז, ושני נציגים, נער אחד, ונערה אחת, בין הגילאים 12 ל-18, מוגרלים באקראיות ונשלחים לזירה בקפיטול להילחם זה בזה למוות בעוד הכל מוקרן בטלוויזיה מול כל מדינת פאנם.
קטניס אוורדין היא הדמות הראשית בספר, היא גיבורת הסיפור, כך שכולו מסופר מנקודת מבטה. קטניס ומשפחתה חיים באחת משכונות העוני הרבות של מחוז שתיים עשרה. היא מתוארת כמצטיינת בחץ וקשת, ומשתמשת בכישרון זה כך שהיא צדה ביער האסור שמעבר למחוז שתיים עשרה עם חברה הטוב. קטניס, וחברתה, גייל הות'ורן, עוברים את הגדר באמצעות פרצה שנמצאת בה. היא סוחרת בשוק השחור ובכך מכלכלת את משפחתה. קטניס מאוד אוהבת את אחותה הקטנה, פרימרוז, המכונה פרים. כבר בגיל צעיר מאוד, כאשר קנטיס הייתה בת אחת עשרה, הוטלה עליה המשימה הקשה לנהל את הבית כשהיא יתומה מאב. אביה של קטניס נפטר בזמן פיצוץ במכרה הפחם- שם עבד, ולאחר מותו, אמה לא תפקדה כלל ואחותה הייתה קטנה מידי מכדי לסייע לה. קטניס מעולם לא רצתה ילדים בגלל העולם שבו היא חיה, בגלל "משחקי הרעב" והפחד התמידי שילדיה ישלחו למשחקים.
ספר זה עוסק ברעיון של תכנית הטלוויזיה המוצלחת "האח הגדול", בה, משתתפים נשלחים לבית ובו הם מצולמים ומוקלטים עשרים וארבע שעות ביממה; המשתתפים רבים וצועקים אחד על השני, בעוד הכל משודר בטלוויזיה. במשחקי הרעב, דבר דומה מתרחש, אך בקיצון; מתמודדים מוגרלים באופן אקראי, הם נשלחים לזירה להילחם זה בזה למוות, עד שיש נציג אחד שנשאר, והוא המנצח. עם זאת, בעוד האח הגדול הוא תחרות התנדבותית, משחקי הרעב הם צורה אכזרית ואלימה של דיכוי ממשלתי. בעולם של פאנם, משחקי הרעב משמשים תזכורת לכוחה ומעמדה של הקפיטול ולהשלכות הקשות של המרד. גם במשחקי הרעב וגם באח הגדול דינמיקת הכוח בין המשתתפים לקהל היא מרכזית בסיפור. במשחקי הרעב, הקהל מורכב מאחוז האוכלוסיה העשירה שצופה במשחקים בשעשוע מנותק, ואילו באח הגדול הקהל מורכב מהציבור הרחב. בשני המקרים, לקהל יש תפקיד מכריע בקביעת גורלם של המשתתפים. במשחקי הרעב, הקהל יכול להשפיע על תוצאות המשחקים על ידי מתן חסות למתמודד האהוב עליו, לספק להם אספקה ומשאבים חיוניים שיכולים לעזור להם לשרוד. באח הגדול, לקהל יש את הכוח להצביע ולהכריע מי יודח מהתוכנית. ובסופו של דבר להחליט מי ינצח בתחרות.
משחקי הרעב הושוו לא פעם לרומן של ג'ורג' אורוול 1984. שני הסיפורים מתרחשים בחברה דיסטופית שבה לממשלה יש שליטה מלאה על חיי אזרחיה ומשתמשת בתעמולה ובמניפולציות כדי לשמור על השלטון. ב-1984, ממשלת אוקיאניה נמצאת כל הזמן במלחמה ומשתמשת במעקב ובעינויים כדי לדכא התנגדות. ב"משחקי הרעב", הקפיטול שולטת במחוזות באמצעות פחד ומשתמשת במשחקי הרעב כאמצעי בידור וענישה. דמיון נוסף בין שני הרומנים הוא השימוש בתעמולה ובמניפולציה. ב1984, ממשלת אוקיאניה משתמשת בטלצג כדי לפקח על פעולות אזרחיה ומפציצה אותם ללא הרף בהודעות תעמולה כגון "מלחמה היא שלום, עבדות היא חירות, בורות היא כוח". ב"משחקי הרעב", הקפיטול מתמרן את אירועי משחקי הרעב לטובתם ומציג תמונה כוזבת של המחוזות לאזרחי הקפיטול באמצעות שידורי המשחקים בטלוויזיה.
הציטוט מהספר May The Odds Ever Be In Your Favor, או, "מי יתן והסיכויים יהיו לטובתך", היא אמירה צבועה שהממשלה מעריצה, לפני עונת האסיף, ובזמן החלוקה, הממשלה ונציגיה חוזרים על ציטוט זה. הציטוט הזה מהווה מאין ברכה האמורה לעודד את האזרחים המועמדים למשחקים, האמירה, או הברכה הזאת היא כמו לאחל למישהו- "בהצלחה בלוטו"!, כפי שההגרלה הינה רנדומלית לחלוטין, והסיכויים במקרה הזה אף פעם לא לטובתך, ולכן זאת אמירה אירונית. עם זאת, באופן רחב יותר, ניתן לראות את הציטוט כתזכורת לכך שהחיים הם לרוב בלתי צפויים ועלינו לעשות כמיטב יכולתנו כדי להפיק את המרב מכל מצב בו אנו נקלעים. לא משנה באילו אתגרים אנו עומדים, עלינו תמיד לשאוף להתגבר עליהם. ולהתמיד, לא משנה עד כמה הסיכויים עשויים להיראות מרתיעים. במובן זה, הציטוט משמש קריאה לפעולה, הדוחק בנו להשתלט על הגורל שלנו ולעולם לא לוותר, גם כשניצבים בפני מכשולים שנראים בלתי אפשריים. באופן כללי, הציטוט "האם הסיכויים יהיו לטובתך" הוא משמעותי מכיוון שהוא מזכיר לנו שאנחנו בסופו של דבר אחראים לחיינו ושעלינו תמיד לשאוף להפיק את המירב מכל הנסיבות שבהן אנו נמצאים. הציטוט הצבוע מתפרש אצלי כאמירה מעודדת, להיות מוכן להכל; לעולם לא לוותר ותמיד להמשיך לדחוף קדימה, לא משנה כמה קשה יהיה המסע- כי מה שלא הורג אותך, מחשל אותך.
ביקורת על הספר
לסיכום, ניתן לראות במשחקי הרעב פרשנות לסכנות החיים תחת ממשלה טוטליטרית ולחשיבות השמירה על חירות הפרט ואוטונומיה מול דיכוי. כמו "1984" של אורוול, הוא משמש כאזהרה מפני ההשלכות האפשריות של מתן אפשרות לממשלה להשיג שליטה רבה מדי על חיי אזרחיה.
לדעתי, ספרה של סוזן קולינס- "משחקי הרעב" הינו ספר מדהים ומרתק שגורם לנו לחשוב, הוא לוקח אותנו להרפתקה מעניינת ומלאה באקשן ולדעתי מתאים ל-Young Adults, או נערים ונערות בין הגילאים 12-18 (כמו המיועדים (: ).
נועם שלו
נועם, סיכמת בצורה מרתקת את עלילת הספר והרעיון המרכזי בו, כשהשילטון הטוטאליטרי שולט ביד קשה באזרחים ומדכא כל סיכוי למרד באמצעות הפחדה. ההשוואה לרומן "1984" של אורוול הייתה טובה והסבירה באופן מדויק את קווי הדמיון בין "משחקי הרעב" ל"1984". נהנתי לקרוא את הבלוג ועוררת בי עניין לקרוא את הספר.
נכנסתי לבלוג ללא ידיעה מקדימה או קריאה של אף אחד מסדרת הספרים משחקי הרעב
אך דרך הכתיבה והפירוט בבלוג מאוד מסקרנת.
אהבתי מאוד את הקישור של הספר לחיים האמיתיים, ובנוסף לסדרה האח הגדול.
העיצוב של הבלוג מצוין ומראה על הרבה עבודה וקריאה של הספר.
הבלוג בהחלט תופס את העין עם העיצוב שלו ואהבתי מאוד את הקשר הציטוט.
למדתי על הספר את כוח הממשלה וזה משהו שגורם לי לרצות לקרוא את הספר בעצמי.
והדרך של הממשלה להפוך את הסיכויים כנגדך.
נעם, כתבת יפה מאוד על הספר. אהבתי מאוד את הקישור שעשית לספר של אורוול "1984". גם הקישור לתוכניות הריאליטי מעניין מאוד ומעורר מחשבה.