נשים קטנות הוא רומן מאת לואיזה מיי אלקוט שפורסם לראשונה בשנת 1869.
המסר העיקרי של הספר הוא מאבקן של נשים בין חובה משפחתית לצמיחה אישית וביקורת על התקופה הפטריארכלית .
קצת על הספר
ג'ו, מג, בת' ואיימי מארס הן ארבע אחיות שחיות עם אמם בניו אינגלנד. אביהן נלחם במלחמת האזרחים, והאחיות נאבקות לפרנס את עצמן ולשמור על ביתן פועל
למרות שהמשפחה ענייה.
ככל שהבנות מתבגרות, כל אחת מתמודדת עם עצמה ועם והאתגרים המוסריים שלה. ג'ו, הגיבורה האהובה שלי, משנה את המסלול הרגיל של אישה בתקופה הפטריארכלית (להתחתן להביא ילדים ולטפל בבית) היא הופכת להיות האבא של הבית תוך כדי שאיפה שלה להיות סופרת גדולה. מג, המבוגרת ביותר, חייבת לשים בצד את אהבתה לעושר וליופי כדי ללכת בעקבות לבה. בת', הביישנית, חייבת לנצח את הביישנות שלה, בעוד איימי, הצעירה ביותר, צריכה להקריב את גאוותה.
מה הספר "נשים קטנות" יכול ללמד אותנו על כוחה של אחוות אחיות
הרומן מדגיש את מערכת היחסים המורכבת והאינטימית בין אחיות - ומזכיר לנו מה כל כך מיוחד בקשר בין האחיות. ארבע אחיות השונות זו מזו.
האחיות במשך כל הספר מאוד מאוחדות ודאגות אחת לשנייה האחיות תומכות זו בזו וגדולות ביחד ומתמודדות עם כל הקשיים, זאת למרות שכמו כל משפחה יש מריבות
שמניעה את העלילה של "נשים קטנות"
הדמות הראשית של נשים קטנות, ג'ו, האחות השנייה, היא ילדה בוטה עם תשוקה לכתיבה.
מג מארס האחות הבכורה ביותר של מארס, נאבקת באהבה שלה למען מותרות וכסף, ובסופו של דבר מתחתנת עם גבר עני שהיא אוהבת.
אחות השלישית של במשפחת מארס, בת' היא מאוד ביישנית ושקטה. כמו מג, היא תמיד מנסה לרצות אנשים אחרים, וכמו ג'ו, היא דואגת לשמור על המשפחה ביחד.
האחות הצעירה ביותר של מארס, איימי היא יפיפייה אמנותית שיודעת לתמרן אנשים אחרים.
בניגוד לג'ו, איימי מתנהגת כגברת מושלמת כי זה משמח אותה ואת הסובבים אותה.
היריבות של ג'ו ואיימי
איימי היא הכי לא דומה לגו אך מקנאה בה על מערכת היחסים עם לורי, בן השכנים העשיר. (לורי אוהב את גו אבל זה אהבה חד צדדית). היא כועסת על כך שאחותה הגדולה ג'ו לא לקחה אותה לתיאטרון. איימי מרחיקה לכת ושורפת את הספר עם כתב היד של ג'ו שעבדה על זה זמן רב כנקמה.עם זאת, גו סלחה לה.
בנשיים קטנות לארבע בנות מארס יש קשר הדוק עם אמן, שאותה הן אוהבות ומכבדות, שכן אימן היא מנהיגה חיובית ומודל לחיקוי לאורך כל חייהן.
האחיות עומדות בפני חג המולד הראשון שלהן ללא אביהן. זה מקרב אותן עוד יותר לאמן,
שתמיד אהבו אותה וכיבדו אותה.
לאחר מכן הם מחליטות שכולם יקנו לה מתנות שונות לחג המולד, יוציאו את כל כספם על אמם
ולא ישאירו כסף לעצמם.
דמותה של ג'ו מבוססת במידה רבה על לואיזה מיי אלקוט עצמה.
ההתנהגות שלה לא נשית- היא מקללת (בעדינות), שורפת את שמלתה כשהיא מתחממת ליד האח, שופכת דברים על הכפפות היחידות שלה, ולא סובלת את דודתה ואת ההתנהגות הישנה שלה.
ג'ו גם אוהבת ספרות, לקרוא וגם לכתוב ספרים.
אלקוט כתבה את הרומן במחצית השנייה של המאה ה-19. בתקופה זו מעמדן של נשים בחברה היה נמוך.
עם זאת, כמו בכל שינוי בנורמות החברתיות, ההתקדמות לקראת שוויון מגדרי נעשתה באיטיות. באמצעות ארבע האחיות השונות, אלקוט בוחנה ארבע דרכים אפשריות להתמודד עם היותה אישה הקשורה לאילוצי הציפיות החברתיות של המאה התשע-עשרה: להתחתן צעירה וליצור משפחה חדשה.
"הו, בנות שלי, כמה זמן שתחיו, לעולם לא אוכל לאחל לכם אושר גדול מזה!"
המילים הללו האם אומרת לארבעת האחיות מסכם את הרומן, בסוף הפרק 47, וגם מסכם את המסר של הרומן. אלקוט מציגה דרכים אפשריות רבות שאישה יכולה לצעוד בחייה. אבל בסופו של הספר האחיות מארס היו חייבות להקריב הרבה למען משפחותיהן, כדי לזכות בחיים הכי מאושרים שאפשר.
טריילר לסרט לנשים קטנות (2019)
להלן הטריילר של הסרט לעיבוד 2019 לרומן הנשים הקטנות
אני ממליצה על הספר "נשים קטנות" מכיוון שהוא ספר מצוין וקל לקריאה שמעניק לקוראים השראה ותענוג על התקופה ההיסטורית בצורה מעניינת יותר.
זה הסיפור הקלאסי מתקופת מלחמת האזרחים של ארבע אחיות שונות מאוד, אבל מאוד יצירתיות, הםןילדות של אמא , שמצפות לשובו הביתה של אביהן מהמלחמה.
אני מתחברת לרעיון של אישה עצמאית וחזקה כמו הדמות של ג׳ו שלוקחת על עצמה תפקיד של ״גבר״ מעשה שמתאים לעולם המודרני ולא משתלב בחברה פטריארכלית כמו בסיפור. ג׳ו עבורי מעוררת השראה והדמות שלה היא אחת הסיבות שהתחברתי לספר.
שי, הבלוג שלך אסתטי וערוך בצורה מושכת לעין.
אהבתי במיוחד את האחות ג׳ו ואת התיאורים על התמודדת שלה עם הקשיים שחוותה בחייה.
בנוסף, מאוד קסם לי הקשר המיוחד בין האחיות, וגם העובדה כי הן לא חוששות לחררוג מהנורמות המקובלות בחברה השוביניסטית.
ההמלצה שלך מפורטת ומושכת, עושה חשק לקרוא את הספר!
סיפורי האהבה של כל אחת מן האחיות מעניינים ומסקרנים ביותר, בעיקר המשולש של ג׳ו איימי ולורי .
למדתי שאפשר לסטות מהנורמה של אותה התקופה ולמדתי שחשוב מאוד להקשיב לרצונות ליבך.
הרעיון של הספר יפיפה ומעורר השראה, הרצון להיות עצמאית ולא להישלט על ידי העם הגברי.
הבלוג שלך נראה מאוד יפה ועוצב בצורה מאוד יפה שהרגשתי שאני חייבת להיכנס ולקרוא מה רשום בו.
הסיפור הוא סיפור פטריארכלי המתאר את היחס לנשים בחברה בעבר לעומת היחס לנשים המתוארות בסיפור.
אני למדתי בספר על אישה עצמאית וחזקה שלוקחת על עצמה תפקיד שונה ואחר בחברה הפטריארכלית בשם ג'ו והיא דמות שמעוררת השראה.
הרעיון של הספר הוא מאבק של נשים בין חובה משפחתית לצמיחה אישית וביקורת על התקופה הפטריארכלית.
מנועה שלים
שי, כתבת דברים יפים על הספר "נשים קטנות". אהבתי מאוד את הדברים שכתבת ברלוונטיות של הספר אליך. מעניין לראות אשה סופרת במחצית השנייה של המאה ה-19, דבר שלא היה מקובל. הספר נשים קטנות עוסק גם במעמדן של נשים צעירות בחרה הפטריארכלית. הסופרת חותרת תחת המוסכמות בעיקר האמצעות דמותה של ג'ו שמזכירה אותה.