top of page

שיר של אש וקרח – ג'ורג' ר.ר.מרטין



הספר "משחקי הכס" הוא הספר הראשון בסדרת "שיר של אש וקרח" שנכתבת על ידי ג'ורג' ר.ר.מרטין.

הספר מדבר על קרבות הכוח, המרמה והפוליטיקה בין בתי המלוכה החזקים תוך כדי שאילת השאלה כמה רחוק מוכן ללכת אדם בשביל, כסף, כוח, וכבוד.

 

מרטין טווה בצורה מושלמת רשת של תככים, מזימות ובגידות, כאשר באוויר אט אט מתפזרת הארומה של המסתורין האורב מאחורי כל פינה אפלולית ונטושה. עולמו של ג'ורג' הנקרא "ווסטרוז" הינו עולם כה פורה וגדוש בדמויות, פרטים, ומקומות גיאוגרפים שאין פלא שמילותיו הכתובות תורגמו בצורה כה חלקה לסדרת טלויזיה מצליחה למדי אשר חולקת את אותו השם; "משחקי הכס", האסוסיאציה הראשונה שלי היא כמובן "משחק הכיסאות", משחק תמים של ילדים אשר מסתובבים סביב כיסא וכאשר עוצרת המוזיקה האחרון שנשאר ללא מקום ישיבה יוצא מהמשחק וחוזר חלילה.

 

בצורה מעניינת "משחקי הכס" דומה מאוד ל"משחק הכסאות" שכן בכל סיבוב הבתים נלחמים על הכס, אם בצורה אקטיבית וצבאית כדניארז טארגריאן השוכנת במזרח, ואם בצורה פוליטית ותחמנית כאנשי המלך במערב, ובכל סיבוב מישהו מפסיד, בכל סיבוב מישהו מאבד את מקומו, בכל סיבוב מישהו מת.

 

בספר הראשון, הדמויות אינן יודעות זאת, אך שלטון המלך המכהן הוא השלטון היציב ביותר שיהיה מכאן והלאה; אבל דבר זה לא תמיד היה כך, שכן לווסטרוז היסטוריה עשירה כעולם מלא בקסם וכישוף, אלים ישנים וחדשים, יצורים מבעיתים בצפון, דרקונים נושפי אש. כל זאת היה ונעלם מהעולם.



 

סיפורינו מתחיל לאחר סיום של סיפור אחר, או לפחות כך זה נראה; "המלך המשוגע" אריס טארגריאן השני נרצח על ידי אחד משומריו הקרובים ביותר ממשמר המלך, אלו שנשבעו שבועה קדושה להגן על מלכם.

הוא צוייר כגיבור של העם, רוברט באראת'יאן כבש את הכס, והעולם נשם לרווחה, סוף. אך בשבילנו רק ההתחלה; כי הדבר הגרוע ביותר שאדם יכול לעשות, זה להגשים את החלומות שלו.

רוברט הופך שמן ושאנן ומקדיש את זמנו בשתייה ובילוי בבתי בושת במקום לנהל את ממלכתו, והכל נופל ומתרסק, כאשר ג'ון איירין נפטר.

הורעל? נרצח? נחטף? אף אחד לא יודע, ונראה שכל פעם שמתקרבים צעד אחד לגילוי האמת, מגלים כי התווספו עוד שלושה, הבתים מתכנסים ומתכוננים למלחמה, הכוחות זזים, ג'ון נלקח לחומה, טיריון לבקעה, בראן הופך נכה, וכל זאת בזמן שחאליסי במזרח אט אט אוספת עוד כוח.


הספר קופץ בכל פרק בין נקודות המבט של הדמויות, אשר נמצאות לפעמים בקצוות המנוגדים של העולם המופלא של ג'ורג', לכל אחת מחשבות, רגשות, חלומות, רצונות, וסטיות. והוא לא מפחד "לאבד" אף אחד.

 


התמונה לדעתי מייצגת באופן מדוייק את הספר. האיור המרהיב הזה כמובן מתאר תקופה קצת אחרת מתקופת משחקי הכס, המושפעת בעיקר מתקופת מלחמות השושנים.

האיור מתאר את תקופת מלחמות יוון, ומציג עולם שבור וכאותי הנמצא במלחמה מתמדת, וכל זאת כאשר ניתן לראות מרחוק איזורים ירוקים ומלאי שלווה.

משקיעים כל כך הרבה כוח ומשאבים כדי למנוע מ"הלכלוך" "להגיע אל השער", אך הדבר כמובן בלתי נמנע, מלחמה פורצת ודבר לא הולך לעצור אותה, החורף מגיע, וכפי שאפשר לראות ולהבין מהאיור, ההיסטוריה תמיד חוזרת על עצמה.



 

כך הדבר גם במשחקי הכס, העולם שקיבלנו נמצא על סף התפוררות, המלחמה הולמת בחוזקה בשערי העיר, והכס נמצא בהתקפה מתמדת, אבל אין זה אומר שחוויה זו זהה בכל שבע הממלכות. דמויות מסויימות כגון חאליסי, בראן סטארק, וג'ון סנוו מתמודדות עם חוויה שונה לגמרי:



חאליסי המבודדת נלחמת מלחמת הישרדות וקיימות שכן היא האחרונה שנשארה מביתה, דם הדרקון האחרון, וכרגע היא נמצאת באמצע מדבר מבודד, מוחלשת ומוקטנת ובעלת בעל ברברי שהתחתנה איתו בעל כורחה, אך בהדרגתיות היא תצבור כוח ועוצמה ותהפוך לאישיות החזקה ביותר בכל ווסטרוז.

 

בראן הפך נכה בעמודים הראשונים של הספר, הילד שאהב לטפס ולחקור נפל ואיבד את רגליו, אך זה בדיוק הרגע שהוא התחיל להצמיח את כנפיו, גורלו של בראן ומסעו הוא בהפיכה ל"לעורב בעל שלושת העיניים" הישות החזקה ביותר בעולם והאדם היחיד אשר יכול לעמוד מול מלך הלילה המהלך מצפון לחומה ולעצור אותו מלהשמיד את כל העולם.


 

וכמובן ג'ון סנוו שמתמודד עם משבר אישיות מהרגע שנולד. חי וגדל בבית סטארק כממזר של נד סטארק כאשר אחיו מתחילים ליפול אחד אחרי השני הוא עצמו אינו יכול לרשת דבר, אין לו מקום בעולם אשר לא מקבל אותו כפי שהוא. הוא עזב את חייו, חיי הטירה והאצולה, והתגייס למשמר הלילה, האנשים בגלימות השחורות שלעולם לא יהיו להם ילדים ונשים, ביניהם רוצחים, אנסים, גנבים, ופושעים מכל רחבי העולם, אך כעת, המשפחה החדשה שלו; והאנשים היחידים שרואים אותו כאחד משלהם.


 

"שליט המתחבא מאחורי שכירי חרב במהרה שוכח מוות מהו"

-נד סטארק


 

הספר מציג לנו עולם בדיוני ופנטסטי בו שוכנים דרקונים ומכשפים, שיקויים מרעילים וחרבות בוערות אך בסופו של דבר את הערכים וקווי העלילה אשר מכיל הספר אנו מכירים היטב.

רצח של שליט, הכאב שבבגידה, מות אדם קרוב, נקמת דם, אחוות אחים, גילוי עריות, תאוות בצע, משפט לא הוגן, עבדות, זנות, אונס, נישואים רעילים, ממזרות, אלימות במשפחה, ועוד...

ג'ורג' מציג ללא פחד את הצדדים הרעים ביותר בליבו של האדם בצורה כה צלולה וחסרת התנצלות שמתעורר צורך להזמין כמה פסיכולוגים שיארחו לו חברה לכמה ימים.

 

אך זאת בדיוק הגאונות שבדבר! אם רק פסיכופת יכול לקרוא את משחקי הכס זה אומר שרק פסיכופת יכול לחיות בחיינו שלנו, מחשבה מעקצצת שלא ניתן להחדיר בקלות אל מוחינו. ג'ורג' מצייר במילותיו כי אף אדם אינו טהור, אף אחד לא קדוש, כולם משקרים וגונבים ורוצחים, גם אם לא ישירות, הדבר אכן קורה, ואם אכן קיים אלוהים שם למעלה, הדבר היחיד שמעניין אותו, זה דם.









 

אני ממליץ על הספר הזה בלב שלם, אם כל המילים שהשתמשתי בהם למעלה לא הצליחו להעביר את החוויה הזו אני לא חושב שישנו דבר שאוכל לעשות כדי להעביר זאת , אם זו שפתו העשירה והמדהימה של ג'ורג', עולמו החי והפועם, והדמויות האנושיות והאמיתיות, כולם ביחד יוצרים חוויית קריאה מדהימה.

 

הספר הזה הוא פתח למסע ארוך ומשמעותי, בעל עליות הגבוהות כגן עדן וירידות נמוכות מגיהינום.

אל תבינו אותי לא נכון, הספר הזה ממש לא לכל אחד, הכתיבה המסולסלת של ג'ורג' שניתן להקבילה לכתיבה של טולקין, כותב הסדרה הידועה "שר הטבעות", קשה מאוד לקריאה, וכדי לדבוק בסיפור ולצלול פנימה אל תוך העולם הכאותי והמטורף של ג'ורג' צריך לשבור את המחסום הזה, ולא כל אחד מוכן לעשות זאת. אבל לאלו המוכנים לעבור את המחסום מצפה פנינה המובילה למצבור ענק של זהב, ואולי איזה דרקון.






53 צפיות4 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page