הרעיון המרכזי של הספר ג'מילה הוא תהליך חניכה וגיבוש אישי יעוד.
"ג'מילה" הוא סיפור חניכה המסופר דרך עיניו של המספר, סאיט ,נער בן-15. תהליך התבגרותו הוא תהליך
ההיכרות שלו עם ה"אני" האישי וגיבוש זהות. כמו כן זהו תהליך לגיבוש אישיותו ובחירת יעודו. סאיט מספר על התקופה שבה היה נער בקולחוז. במהלך הסיפור המספר נוטל על עצמו אחריות חברתית ומקבל על עצמו תפקידים השייכים למבוגרים כדי לעזור בעבודה שהגברים היו עושי , אך מכורח המלחמה והיעדרותם של הגברים במשפחה הוא עובר תהליך התבגרות מהיר ומקבל אחריות לשלומה של גיסתו הצעירה, ג'מילה, בעת קציר החיטה ושילוחה לטחינה במסעות לאורך הערבה.
דוגמאות משמעותיות מהספר:
המספר מקבל החלטה חשובה במהלך העלילה, האם לספר על האהבה האסורה הנרקמת בין ג'מילה ודניאר במהלך מסעם המשותף להובלת שקי קמח או לשמור זאת בסוד ולאפשר לג'מילה לקיים את מערכת היחסים מלאת האהבה הזו. ההחלטה הנרקמת בין ג'מילה ודניאר היא לברוח ולעזוב את הכפר כדי שיוכלו לממש את אהבתם, עבור סאיט זו החלטה קשה כי הוא בוגד בערכים הנוקשים עליהם גדל. הוא מרגיש מחויב לאחיו והוא לא רוצה שהוא ייפגע , אך הוא עומד מול אהבת האמת ובעצמו אוהב את ג'מילה. בדוגמא זו ניתן לראות שסאיט מתמודד עם החלטה קשה כיוון שהוא נמצא בתוך קונפליקט ערכים עם עצמו והוא אבוד ולא יודע מה המעשה הנכון שעליו לעשות. דוגמא נוספת היא שלצד סיפור העלילה קיים סיפור מסגרת הפותח את העלילה וסוגר אותה. זהו הסיפור של סאיט המספר. סאיט מתאר את עלילת הסיפור במרחק של זמן כשהוא כבר אדם בוגר עם מחשבות והחלטות שונות. הוא נזכר באירועים שקרו בשנות נעוריו ואף כיוונו אותו לדרך חייו כאדם בוגר ומשכיל יותר משהיה נער. בתחילת הסיפור הוא עומד לפני התמונה שצייר בנעוריו כאשר הוא חושש לחזור אל הכפר ולבוא לביקור אחרי שנים בהן הוא התפתח, גדל ובנה קריירה מרשימה בתור צייר בעיר הגדולה והמפותחת. בסוף הסיפור הוא עומד לפני תמונה זו של ג'מילה ודניאר העושים דרכם בערבה. אותה תמונה שחרצה בו את הדחף לעזוב את הכפר בחיפוש אחר האושר ומשמעות חייו. הוא בחר להיות צייר , לברוח מכל הלחצים ומכל הפחדים, לעשות את מה שהוא באמת אוהב ולא התמסר למסורת ולחוקי המשפחה.
אני ממליצה על הספר כיוון שספר זה עוסק בסיפור חניכה ואהבה מקסים. ספר זה מלמד הרבה על החיים ובתוך הספר מצויים ערכים רבים. הספר הזה יכול ללמד אותנו, הצעירים מהי באמת אהבה . ספר זה מתאר את היופי שבפשטות ומעורר מחשבה על מונח האהבה שאין סוף הגדרות נקשרות אליו והוא ממציא את עצמו כל פעם מחדש.
אני בחרתי בתמונה זו כיוון שהספר "ג'מילה" הוא ספר חניכה. . הילד בתמונה הוא מעין דימוי לסאיט, שהוא המספר.. סיאט עובר במהלך הספר תהליך של חניכה. הוא צריך לעשות את תפקידם של הגברים כיוון שכולם נשלחו למלחמה ומישהו היה צריך לעשות את כל העבודות. כיוון שסאיט היה מאוהב בג'מילה אך ג'מילה הייתה מאוהבת בדניאר, סאיט בחר דרך חדשה. הוא הושפע מהתנהגותה הנועזת והמרדנית של ג'מילה , ובהשראתה הוא בחר למרוד גם כן ולעשות את מה שהוא אוהב. הוא רצה גם להרגיש אהבה אך בדרך שונה. חלומו היה להיות צייר, להעביר רגשות ומחשבות באמצעות הציור, לשם כך הוא עזב את הכפר עם חיוך וגאווה והתחיל ללמוד ציור בבית ספר מיומן והגשים את חלומו שהוא , להיות מאושר.
ספר זה קשור לחיינו מפני שהוא מתאר את האהבה באופן שונה מזה שאנחנו מכירים. הספר מציג לנו את כל תכונותיה של אהבה אמיתית, טהורה ותמימה. נדמה לי שהאהבה כיום היא לא כמו של פעם , אני כן חוויתי אהבה. אבל לא אהבה כמו שמתוארת בספר, והצטערתי מאוד על כך . זו הסיבה שנקשרתי מאוד לתוכן הספר ולמשמעותו.
נועה, כמוך, אני חושבת שזהו ספר נהדר. הוא משלב בין סיפור אהבה מרגש לבין סיפור התבגרות, על רקע חברה שמרנית ברוסיה האסיאתית, בתקופת מלחמת העולם השנייה. הדמות המרכזית בספר היא סאיט שהוא המספר, וסיפור האהבה אותו הוא מספר, חושף גם את רגשותיו ומשמש מניע לבחירתו להגשים את עצמו באמן.
יפה!