top of page

המפתח של שרה/ טטיאנה דה רוני


הספר עוסק בגורלם של ילדים בשואה

מנקודת מבט לא יהודית והקשר בין השואה והעבר לבין ההווה.


תקציר הספר


ספר זה הוא ספר לא רגיל , הוא ספר מיוחד ומתקיימות בו שתי עלילות שונות אחת בפריז, יולי 1942 ואחת בפריז, מאי 2002.


בעלילה הראשונה ישנה ילדה ושמה שרה בת ה-10 המגורשת עם משפחתה מביתה על ידי המשטרה הצרפתית בתקופת משטר וישי. לפני שהמשטרה לוקחת אותם, שרה נועלת את אחיה הקטן, מישל, במסתור החביב עליהם, הארון שבחדרם. היא שומרת על המפתח במחשבה שתחזור בתוך שעות ספורות.

במקביל לסיפור העלילה מסופר סיפורה של ג'וליה, עיתונאית אמריקאית שחיה בצרפת, המנהלת תחקיר מקיף על גירוש יהודי צרפת לאושוויץ. ג'וליה מגלה להפתעתה שהדירה באחד הרבעים בפריז הנמסרת לה ולבעלה היא הדירה שחיו בעבר יהודים (משפחתה של שרה) . גילוי זה עורר אצל ג'וליה סערת רגשות והיא החלה לחקור את הסיפור הטראגי של המשפחה ואת קורותיה של שרה.


 


הספר מספר על שני סיפורים שלאט לאט נפגשים עד שמתאחדים לסיפור אחד. ספר אנושי שמתאר את מלחמת העולם השנייה מצד קצת אחר, בצורה מעניינת. צורת הכתיבה הופכת למעוררת מחשבה ולרב ממדית.

בנוסף מלמד גם על הזוועות שקרו ליהודי צרפת, ועל השואה האישית של ילדה אחת קטנה.


 

בספר יש מספר קטעים משמעותיים ומעניינים במיוחד:


לאחר כשהביא את כולם לגטו הצרפתיים החליטו להפריד בנים לחוד ואימהות וילדיהם ביחד, שרה ואמה היו ביחד ואביה לבד. לאחר כמה ימים של רעב, עייפות, שרה מתחילה להיות חולה מאוד. כמה דקות לאחר מכן הצרפתיים מבקשים מכולם לצאת מהבקתות בהם ישנו, לפתע הצרפתיים מתחילים להפריד בין הילדים לאימהות (מאוד קשה לקריאה) מי שלא נפרד מרביצים לו ומתעללים בו האימהות בוכות וגם כן הילדים.


באמצע הספר שרה מנסה לחשוב כיצד היא יכולה לברוח מן הגטו, חברתה רואה שיש חור באדמה שהן יכולות לזחול מתחתיו ולהשתחרר, הרצון העז של שרה לשחרר את אחיה מן הארון שבחדרם גורם לה לאזור אומץ ולברוח אך כאשר הן מתחילות לזחול, אחד השומרים תופס אותן ותוך מספר שניות לאחר שהבחין שמדובר בילדות מגיע להחלטה לשחררן ועוזר להן לברוח במהרה.

לאחר בריחתן הן מגיעות לבית של זוג אנשים מבוגרים והן מבקשות שיעזרו להן אבל הזוג לא מסכים והן הולכות לישון בחצר שלהם, בוקר למחרת הם יוצאים מביתם ורואים את הילדות ישנות. לאחר מכן הם הסכימו להכניס אותן לביתם ודאגו להם לאוכל, מקלחת חמה ובית.



 

תמונה המייצגת את הספר

בחרתי בתמונת מפתח

המפתח הוא המוטיב המרכזי של הרומן, הנרמז גם בשמו. המפתח אל הארון הסודי בו הוסתר מישל אחיה של שרה . המפתח מניע את העלילה וחוזר בצמתים שונים ברומן.

בתחילת הרומן מבקש מישל משרה: "תנעלי אותי כאן בפנים, רק שלא ימצאו אותי". שרה נועלת את הארון ומחליקה את המפתח לכיסה. "הדבר היחיד שחשבה עליו היה אחיה... היא הייתה מוציאה את המפתח מכיסה ומנשקת אותו בהזדמנות..." . בלילות נהגה לנעוץ מבט כואב ומלא אימה במפתח. כאשר נערך חיפוש, שרה סגרה את אצבעותיה בכל כוחה. "היא לא תיתן להם לקחת את המפתח לארון הסודי לעולם" .

שרה חוזרת לביתה בפריז, היא "שלפה את המפתח מכיסה ולחצה בידה על המתקן. המנעול החבוי התגלה לעין... היא פתחה לרווחה את הדלת הסוררת" שרה גילתה שאחיה מת ולא שרד שם.

אפשר להבין שהמפתח היה בעצם העוגן שלה מה שעזר לה זה לחשוב איך לצאת מהמקום הארור הזה שנקרא גטו ולברוח לאח שלה, הרצון העז שלה שהיא לא וויתרה לעצמה.


 

"אילו היית שם, איך את יודעת מה את היית עושה?".

 

עלילת הספר קשורה אליי בהיבט האחריות. הגיבורה בספר, שרה , החביאה את אחיה הקטן במחבוא שלהם. אני כאחות בכורה במשפחתי, מאוד הזדהתי עם הדאגה, האכפתיות, הרצון לשמור ולהגן.

האחריות שלי במשפחתי מעניקה משמעות רבה לחיי.


הספר עוסק במלחמת העולם השנייה ובשואה. הוא דרך לשמר את זיכרון העבר, להעביר הלאה לדורות הבאים כדי שדברים כאלה לא יקרו שוב.

"כולנו תוצר של ההיסטוריה שלנו"









 
 













86 צפיות2 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

שואה שלנו מאת אמיר גוטפוירנד

הרעיון המרכזי בספר שואה שלנו הוא החיים של ניצולי השואה בישראל והתמודדות שלהם בחברה הישראלית. הספר עוסק בניצולי השואה בישראל ובחברה הישראלית, אני מאוד ממליץ על הספר כי לדעתי הוא מציג את התמודדות של ניצ

bottom of page