הספר פותח בהקדשה: "איתכם סליחה, ילדים, על כי הקדשתי ספר זה לאדם מבוגר, אך טעמי עימי: אדם מבוגר זה הוא הטוב בידידים שיש לי בעולם… ידיד המבוגר יושב בצרפת הכבושה ושרוי במצוקת רעב וקר, ויש לעודדו ולנחמו… הריני מוכן להקדיש את הספר לאותו הילד, שגדל והיה לידידי בהגיעו לגיל ההתבגרות, כל האנשים המבוגרים היו לפנים ילדים קטנים…
לידידי ליאון ורת, בשעה שהיה ילד קטן".
העולם המודרני של תחילת המאה ה-20 ואירועי התקופה של מלחמת העולם השנייה מוצאים נוכחות בולטת בסיפור הזה. בסיפור בא לידי ביטוי דור שידע התפתחות טכנולוגית מואצת מצד אחד, אך גם הפיכת משטרים דמוקרטים וקריסת ערכים ישנים מצד שני. ניסיונות החיים האלה גרמו לאדם להפסיק את האמונה בכל סדר הגיוני בעולם, ובעיקר בהנהגה האלוהית. כשצרפת נכנעה לכיבוש הנאצי במהלך מלחמת העולם השנייה נמלט המספר סנט אכזופרי לניו יורק. יש המפרשים את "הנסיך הקטן" כספר שמבטא געגועים לארצו לפני הכיבוש, ולתום הילדות שאותו מייצגת דמותו של הנסיך הקטן.
הוא בא לתאר במהלך התקופה החשוכה הזו את "האור בקצה המנהרה", את ההסתכלות על החיים מכיוון חיובי, בעצם פתיחת "דף חדש נפשי", וההתבוננות על הדברים שחשובים באמת.
העלילה מגוללת את סיפורו של המספר, אנטואן סנט אכזופרי. כשהיה בן 6, צייר ציור של פיל בתוך נחש והראה אותנו למבוגרים שהיו נראים לו חכמים. אך הם לא הבינו במה עסק הציור, וחשבו שמדובר בכובע. הם הציעו לו לא לעסוק במקצועות האמנות והציור, ואנטואן בחר להיות טייס.
במהלך אחת מטיסותיו, התקלקל מנוע המטוס, והוא נחת באיזור מדבר סהרה. לפתע, הגיע פתאום איש קטן שביקש ממנו לצייר לו כבשה. אנטואן צייר לו את הציור היחידי שידע לצייר- פיל בתוך נחש. אך הנער התעקש וביקש כבשה ולא פיל בתוך נחש, אנטואן היה המום שדווקא האיש הקטן זיהה את הציור וצייר לו כבשה. הוא נקשר אליו מאוד ונותן לו שם- הנסיך הקטן. אותו נסיך הגיע מכוכב אחר שבו שלושה הרי געש ושושנה אחת שאותה דואג לטפח.
לאחר ריב קטן עם השושנה הוא יצא למסע בין כוכבים ובו פגש בכל מיני מבוגרים טיפשים כל אחד בצורתו: במלך שמולך על כוכב בלי אף אחד, בגאוותן שחשב שכולם מעריצים אותו, באיש עסקים שבטוח שיש לו בעלות על כל הכוכבים בשמיים, במדליק פנסים, בשיכור, בגאוגרף ועוד.. אחרי כל כוכב שביקר בו הופיעה שורה בספר שחזרה על עצמה:
"המבוגרים משונים מאוד, חשב הנסיך הקטן בלב והמשיך בדרכו", זה מראה לנו כמה לבן אדם כל כך קטן יש ראיה מפוקחת מאוד על המציאות סביבו.
אחד האירועים המרכזיים בספר הוא הפגישה בין הנסיך הקטן לשועל בהגיעו לכדור הארץ, ובה השועל מבקש ממנו שיאלף אותו ומסביר לו שהעולם הופך ונהיה רכושני וחומרי מאוד, אנשים אוהבים לרכוש כמעט הכל ולא ליצור דברים בעצמם, ושהחברות בין אנשים היא משהו שאי אפשר לקנות בכסף. הפגישה הזו גרמה לנסיך להבין שיש המון מכל דבר בעולם, וכמו השושנה שיש בכוכב שלו כך יש עוד המון שושנים. אך אם הוא ייקח שושנה אחת ויאלף אותה, יווצר בינהם קשר אחר, עמוק יותר. ואז השושנה תהפוך להיות מיוחדת עבורו, ולא "אחת מתוך מאות שושנים".
"נדמה לי שאבכה", "הדברים החשובים באמת סמויים מן העין" אלו הדברים שהשועל אמר לנסיך ברגע שנפרדו אחד מהשני. לקראת סוף הספר הנסיך פוגש את הנחש, שאומר לו שיש לו את היכולת להחזיר אותו לכוכב שלו. הנסיך חשב על כך המון, ולבסוף נפרד מן המספר, פרידה כואבת ומלאה ברגשות עזים לאחר הקשר העמוק שהתפתח בינהם, נתן לנחש להכישו ונעלם- "כי במקום הזה הופיע הנסיך הקטן על פני הארץ. ומכאן נעלם"
אני לגמרי ממליץ לקרוא הספר הזה! גם מבוגרים וגם ילדים יוכלו להבין אותו כל אחד בדרכו שלו, הספר גורם להסתכל על המציאות מנקודת מבט אחרת, מפוקחת יותר. מלא באהבה, רגישות יתר, טיפשות, עקשנות, ערמומיות ועוד אינספור רגשות שהופכים אותו להיות מה שהוא. הספר הזה הוא נסיך קטן שכל כולו כוכב ושושנה.
הקישור שבחרתי לתת לספר, הוא הסרט שעליו מבוסס- סרט אנימציה מצוייר, די ישן אך בעצם הופך את הספר למשהו שנראה מציאותי, שמתרחש באמת אך עדיין מייצג עלילה בדיונית, כל הסיטואציות שקורות בספר מובהרות לצופה בצורה חזותית. כיוון שהתחברתי מאוד לספר ולסיטואציות בו שבהן המסר מועבר לקורא- הייתי ממליץ לאנשים שיותר קשה להם לקרוא ספר שלם, לצפות בסרט על מנת לא להפסיד שיעור כל כך גדול וחשוב לחיים שקשה להם להבין בקריאה.
הסיפור שמספר הנסיך לטייס על הכוכבים מסביר שלכל אחד מאתנו נקודת מבט אחרת על דברים, ראיה שונה של מהות החיים שמעצבת את אופיינו, דעותינו ותפיסות עולמינו. העלילה בסיפור נראית בעצם כאילו היא פונה לילדים, אך תחתיה מסתתרת ביקורת ישירה ונוקבת למבוגרים שבינינו- לעצור לרגע, להסתכל על העולם בעיניים תמימות– כמו מעיניו של הנסיך הקטן ולהתבונן במה שחשוב באמת, למשל השושנה שהנסיך דאג לאלף, אז:
"הזמן שבזבזת על השושנה שלך הוא שהפך אותה לחשובה כל כך. בני האדם שכחו את האמת הזאת."
ובכלל, הספר מכיל משלים רבים ובזמן קריאתו גורם לנו לחשוב, ומעלה בנו, הקוראים
זיו, התרשמתי מאוד מכתיבת הבלוג. האיורים המיוחדים כמו בספר ילדים מסקרנים את הקוראים ומעניקים לו סגנון שונה ומיוחד. הספר מעמיק רעיונות בנוגע לחיים המעוררים תהייה אם בכלל הוא כזה. עיצוב הבלוג וכתיבתו גרמו לי לקרוא ולהבין את תקציר הסיפור. כל הכבוד.
זיו, כתבת דברים מאוד יפים על הספר. נדמה לי שמבוגרים נהנים ממנו יותר בזכות המשמעויות העמוקות שמאחורי המפגשים של הנסיך הקטן עם בני האדם לאורך הספר. הספר מזמין את קוראיו להתבונן מחדש במציאות ובחייהם, למצוא את הטעם והמשמעות בדברים הקטנים, שלפעמים נראים מובנים מאליהם, ולהעריך מחדש את הדבר החשוב ביותר, הקשר האנושי החם בין האדם לזולתו. יפה מאוד!