top of page
  • תמונת הסופר/תLiri Yamin

זה הולך לכאוב / אדם קיי


 

תקציר

 


הספר ״זה הולך לכאוב שכתב ״/ אדם קיי

מפרסם את היומנים שרשם קיי במהלך ההתמחות שלו ברפואת נשים , גניקולוגיה ויולדות בספר מתוארים כל שלבי ההתמחות , שבבריטניה כוללים מעבר בין בתי חולים כל חצי שנה . אדם התפטר מהמקצוע ועזב את עולם הרפואה והלך לקריירה דווקא בכיוון שונה לגמרי, הוא החליט להיות להיות קומיקאי.

הספר מתחיל בבדיחת שואה מה שמבהיר שהכותב הוא יהודי , לאחר מכן עם קריאת הספר מתחילים להבין שלהיות רופא סטאזר או מתמחה זה מאוד לא מתגמל, בניגוד לדימוי החברתי.

העבודה היא במשמרות ארוכות ולפעמים רצופות, תנאים נמוכים , עד שמקבלים את התעודה הסופית.

בתחילת הספר אפשר ישר להבין שאדם התפטר מההתמחות שלו אך לא מפורט למה ומה היא הסיבה המדוייקת, בשלב הזה לא מפורטים השכר הנמוך,שעות העבודה הארוכות, ההקפצות הרבות שגורמות לו לפספס את האירוסין, מסיבת הרווקים והחתונה של של חברו הטוב. בגלל ההקפצות בעבודה הוא פספס את הלוויה של אביו ונאלץ להיפרד מבן זוגו בגלל הקושי לנהל מערכת יחסים זוגית בתנאים הללו. ולא כל אלה גורמים לו להתפטר אלא מה כן?


 

על הסופר והדמות הראשית:

 


אדם קיי נולד בשנת 1980 בתאריך 12 ביוני. הוא קומיקאי בריטי , סופר, תסריטאי ורופא . הוא מתאר את ההחלטה להפוך לרופא כברירת מחדל ודבר טריוויאלי .

קיי עבד במשך מספר שנים בתור רופא מיילד וגניקולוג והצטיין בתחומו, ובנוסף כתב גם מספר ספרי לימוד בנושא לפני שעזב את התחום לטובת קריירה בכתיבה. קיי הוא הומו. ונחשה לאחד מ-5 משתמשי הטוויטר הלהט״בים המשפיעים . הוא מתגורר עם בן זוגו בעיר בצ׳יזוויק, שבלונדון. בן זוגו הוא ג׳יימס פארל , אחד ממפיקי תוכנית הטלוויזיה משחקי הכס .


 

על הספר :

 


בשנת 2010 החליט ד״ר אדם קיי להתפטר מעבודתו כגניקולוג ומיילד ולהפוך לקומיקאי. כעבור מספר שנים קיבל הודעה מהמועצה הרפואית הבריטית על כך ששמו הוסר מרשימת הרופאים. זו לא הייתה הפתעה גדולה עבורו הוא הרי לא עסק ברפואה כבר מספר שנים, ובכל זאת מספר שהיה לו קשה מבחינה רגשית לחתום את הפרק הזה בחייו. עם קבלת ההודעה החל לפנות את החדר שהקצה בדירתו לכל ערמות הארגזים המלאים בניירות מתקופת הלימודים וההתמחות .

בין כל ערמות הדפים שגרס מצא גם את תיק ההתמחות שלו. זהו תיק שבתי החולים ממליצים לרופאים לנהל כדי לתעד את החוויה הרפואית שלהם. וכשפתח את תיק ההתמחות שלו גילה כי הגישה שלו לרפלקציה (תיק ההתמחות) הייתה ללכת לחדר התורן ולכתוב את ״רגעי השיא״ שחווה באותו יום במשמרת בתור רופא בשירותי הבריאות הבריטיים.

כך נכתב הספר זה הולך לכאוב, ממואר מצחיק עד כאב ומרגש לסירוגין שמאפשר לקוראים לקבל הצצה לנעשה בבתי החולים ובמערכת הבריאות מבעד לעיניו של רופא מתמחה.


 

״אם אתה שומע מבחוץ נקישות פרסה , יכול להיות שזאת זברה. אבל כשאתה מסתכל כמעט תמיד תמיד מתברר שזה סוס.״

 

 

תמונה המייצגת את הספר :

 

בחרתי בתמונה זו כיוון שבתמונה מופיעים רופא ב״תחפושת ליצן״ ותינוק. בספר הדמות הראשית הינה רופא מתמחה במחלקת גניקולוגיה ויולדות ולכן גם נבחרה דווקא תמונה עם תינוק.

אדם פרש מלימודי הרפואה בשלב הכמעט סופי לפני קבלת תעודת הרופא בכיר, ובחר ולפנות דווקא לכיוון אחר לגמרי וללכת לעולם הבידור כקומיקאי וכתסריטאי. התמונה מפגישה בין שתי תכונות שהן רצינות, תכונה הכרחית לכל רופא והומור שקיים כנראה גם אצל אנשים מעולם הרפואה אך פחות מורגשת בחיי היום יום שלהם, כיוון שהם עוסקים במקצוע שהרצינות היא חלק חשוב וקריטי. וזו הסיבה לבחירת התמונה.


 

קישור אקטואלי :

 

הספר עוקב אחר חייו של רופא מתמחה ונותן הצצה חד פעמית לצד השני במערכת בתי החולים שכולם נפגשו עימה לשמחתם או למורת רוחם . הספר מציג את הצד של המתמחים שעובדים שעות רבות ומוצאים את עצמם עושים גם משמרות כפולות ומקבלים שכר לא מתגמל כלל. אדם מספר על כל שאם היה בוחר לא ללמוד לימודים גבוהים ולפנות לעבודה מועדפת, היה מקבל שכר יותר גבוה ממה שמקבל בתפקיד מתמחה. האחריות המוטלת על כתפיהם של המתמחים היא עצומה, מדובר בחיי אדם. אולם הם אינם מקבלים את התנאים הנכונים כדי לבצע את עבודתם באופן מיטבי.



 




39 צפיות5 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

שואה שלנו מאת אמיר גוטפוירנד

הרעיון המרכזי בספר שואה שלנו הוא החיים של ניצולי השואה בישראל והתמודדות שלהם בחברה הישראלית. הספר עוסק בניצולי השואה בישראל ובחברה הישראלית, אני מאוד ממליץ על הספר כי לדעתי הוא מציג את התמודדות של ניצ

bottom of page